מאז קום המדינה, כאשר קבע דוד בן גוריון את המונח סטטוס קוו והפך אותו לחלק בלתי נפרד מהחיים של הישראלים, קיימת מחלוקת בין חלקי החברה השונים.
בכל מה שנוגע לאיזון העדין שבין דת ומדינה ובין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית, המחלוקות הן מורכבות עוד יותר, שכן הן משפיעות על חיים של אנשים וברגשות של קהילות שלמות.
תפקידה של ההנהגה במקרה הזה, הוא למצוא את העמק השווה ולאפשר לכל ישראלי שחפץ בכך, לחיות במדינה שמקדשת את החיים היהודיים, אך גם שומרת על זכויות דמוקרטיות.
וזו היא בדיוק המהות של הצעת חוק נישואין אזרחיים 2020. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג והיא הלכה למעשה תיקון לחוק שהוגש בשנת 2015.
הצעת החוק המורכבת – מבקשת ליצור שוויון בין אזרחי המדינה
נכון לעת כתיבת שורות אלו, האפשרות החוקית היחידה לבוא בברית הנישואין במדינת ישראל, היא על ידי פתיחת תיק ברבנות ונישואין על פי כל כללי הטקס היהודיים.
כמובן שישנם מוסדות מוסלמים מתאימים, לאוכלוסייה הערבית בארץ, אבל הכלל הוא שלא ניתן לבוא בברית הנישואין, אלא בטקס דתי.
עד כאן, יש היגיון שכן זו היא מדינת היהודים וחשוב לשמר את המסורת היהודית כהלכתה, על פי כל כללי הטקס. אבל, ישנם לא מעט אזרחים בישראל, אשר מצבם המשפחתי, האישי או המשפטי אינו מאפשר להם להינשא על פי חוקי ההלכה. כך שנוצרת אפליה בין אזרחים וישנם אזרחים שנדרשים לצאת מהארץ או לחיות במערכות יחסים ללא הכרה רשמית של מוסדות המדינה.
הזכות להתחתן היא של כולם – ועל כן החוק עובר תהליכי שינויים
בדיוק מסיבה זו, הביאו חברי הכנסת לדיון את החוק לנישואין אזרחיים במדינת ישראל, במתכונות שונות, לאורך כל מיני שלבים בחייה של כנסת ישראל. והגרסה הנוכחית, אשר הוגשה בתור הצעת חוק, או יותר נכון לומר, תיקון לחוק הנוכחי מנסה למצוא את האיזון הדק שבין דרישות לבין צרכים במערכת הנישואין של מדינת ישראל.
כמובן שאין כוונה לפגוע באפשרות להינשא ברבנות, אף אחד לא רואה ולו לרגע את פירוקה של הרבנות כהחלטה המיטיבה עם מעמדה של ישראל כמדינת העם היהודי. אבל, הצעת החוק מבקשת לאפשר זכויות נישואין אזרחיות לאלו אשר לא יכולים לעמוד בדרישות של הרבנות.
בין שמדובר על נישואין עם אזרח זר לא יהודי ובין שמדובר על נישואין של אדם הנקרא בפני הרבנות "ממזר", החוק מבקש לאפשר לכל אדם לבחור בעצמו מה היא הדרך המתאימה לו ביותר להינשא ולקחת אחריות על חייו ועל עתיד המשפחה שלו.
מה צופן העתיד? שאלת השאלות בתחום הנישואין האזרחיים
כמו כל ניסיון קודם לדון בנושא האחריות והסמכות של מוסד הרבנות, גם בעת הגשת הצעת החוק הנוכחית, עלו קולות תומכים ומתנגדים. הדיון הייצרי הוא חלק בלתי נפרד מנושא כל כך רגיש בחברה הישראלית, אבל חשוב להבין את המשמעויות לעתיד במידה והחוק הזה לא עובר.
היום, זוגות שלא יכולים להינשא, כך מוצאים אפיקים חלופיים לקבל מעמד של ידועים בציבור או אפילו נשואים. כך שמדובר על התפתחות טבעית שתקל על זוגות רבים.
יש צורך לנהל את הדיון, על מנת להבטיח שלא נפגע מעמדה של מדינת ישראל והייחודיות שלה בעולם, בתור מדינה ששומרת על יחסים קרובים בין דת למדינה, אבל כל הסימנים מצביעים כי ייתכן מאוד שגם ניסיון החקיקה הזה, עלול להיתקל במכשולים ואפילו להיכשל לגמרי.